לא יודעת מה נכון להגיד, שאין גברים נורמליים או שאנחנו הנשים בעלות סטנדרטיים גבוהים יותר. לי היה מזל שהכרתי את עידו. עידו הוא באמת גבר שבגברים, הוא תמיד דואג שלי, מעניק לי תחושת ביטחון, מוטיבציה לעשות דברים. כאילו תמיד הייתי עצמאית, אבל זה כיף שיש לך בן זוג לחלוק איתו דברים, שמעודד אותך שעצוב לך או קשה לך, מישהו לחלוק שיש לך איתו רגעים מצחיקים ובדיחות שהם רק שלכם. ביום שהוא הציע לי נישואין לא ציפיתי, למרות שכבר מאוד רציתי ממנו טבעת אירוסין, זה תפס אותי בהפתעה. עכשיו אנחנו כבר בהכנות לחתונה שתהיה עוד חודשיים. אבל עדיין הרגע הזה שבו הוא כרע על הברך והחזיק טבעת אירוסין ביד חקוקה לי בזיכרון.
אבל עדיין שאני נפגשת עם חברות שלי והן מספרות לי על הגברים שהן יוצאות איתם, וזה מזכיר לי את התקופה שהייתי רווקה, איך זה היה לצאת עם גברים שחושבים שהם סוג של אלוהים. אני זוכרת שהייתי הולכת עם חברות ואם היינו נתקלות בחנות של טבעות אירוסין, היינו צוחקות, מי באמת נכנס לכאן?
שאני התחלתי לצאת עם עידו, ישר הייתה הרגשה שזה הדבר האמיתי, לא היו בנינו משחקים של אגו, כל אחד שם את הדברים על השולחן, בלי להסתיר. היום שחברות שלי אומרות הוא לא יתקשר, עברו יומיים, או, הוא אמר שיחזור אליי ועדיין לא חזר. אני נזכרת שלי ולעידו לא היה דבר כזה, היינו מדברים של יום לפחות 3 פעמים וכל היום סמסמים. אז אני אומרת לחברות שלי שאם זה אמיתי, אין את הקטע הזה של להתקשר או לא. זה פשוט זורם.
אבל עדיין שאני נפגשת עם חברות שלי והן מספרות לי על הגברים שהן יוצאות איתם, וזה מזכיר לי את התקופה שהייתי רווקה, איך זה היה לצאת עם גברים שחושבים שהם סוג של אלוהים. אני זוכרת שהייתי הולכת עם חברות ואם היינו נתקלות בחנות של טבעות אירוסין, היינו צוחקות, מי באמת נכנס לכאן?
שאני התחלתי לצאת עם עידו, ישר הייתה הרגשה שזה הדבר האמיתי, לא היו בנינו משחקים של אגו, כל אחד שם את הדברים על השולחן, בלי להסתיר. היום שחברות שלי אומרות הוא לא יתקשר, עברו יומיים, או, הוא אמר שיחזור אליי ועדיין לא חזר. אני נזכרת שלי ולעידו לא היה דבר כזה, היינו מדברים של יום לפחות 3 פעמים וכל היום סמסמים. אז אני אומרת לחברות שלי שאם זה אמיתי, אין את הקטע הזה של להתקשר או לא. זה פשוט זורם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה