טבעת אירוסין של נטלי חלק ב

בחודשים האחרונים אני מרגישה כמה היא חסרה לי, כמה קשה לי שהיא לא כאן כמה רחובות ממני, כי כל "החבורה" שלנו התפרקה היא הייתה הדבק של כולם היא חיברה בין אנשים שונים שבלעדיה לא היו מוצאים מכנה משותף. חוץ מזה שגם אני כבר רוצה לקבל טבעת אירוסין, זה מצחיק אבל בניגוד לחברות אחרות שהיו לי שכל הזמן היו סביב תכנון החתונה ושמלה, היא ממש לא כזו.. היא בכלל לא מדברת על זה, רק אם שואלים אותה, אז היא עונה תשובות קצרות. היא תמיד אמרה שלא מעניין אותה כל הטקסיות הזו והמסיבה הגדולה, גם טבעת אירוסין לא היתה בראש סדר העדיפויות, היא הייתה בטוחה שהן יתחתנו, ולא דיברה איתו על הצעת נישואין אף פעם. אולי ככה מגיעים למצב של טבעות אירוסין? לא חושבים על וזה מגיע לבד? כמו שאומרים שתפסקי לחפש חבר את תכירי מישהו. שזה בערך המוטו של נטלי בחיים, מה שצריך לקרות קורה, פשוט צריך ליהנות בדרך. כמו שאמרתי תמיד הכל הלך לה בקלות, יש לה תואר ראשון במדעי התנהגות וכלכלה. ולי אין בכלל חברות אקדמיות חוץ ממנה, ששאלתי אותה אם היה לה קשה בלימודים היא אמרה שזו הייתה חוויה כיפית ופה ושם היו מבחנים.

גם חבר טוב שלה שהכרתי דרכה אמר: לא יודע איך היא הוציאה תואר, כל הזמן היינו יוצאים ומבלים אבל תמיד היו לה ציונים טובים, והיא הייתה לומדת רק יומיים לפני מבחן, ביומיים האלה הייתה מסתגרת בחדר, לא היינו רואים אתה. שזה די דומה לזוגיות שלה, שפתאום כבר לא רואים אותה מבלה בת"א, היא מגיעה לת"א פעם בחודשיים, קובעת עם כולם, וכולם מגיעים הפגישות האלה שהם מעין איחוד של "החבורה".

טבעת אירוסין של נטלי חלק א

לנטלי תמיד הכל הלך בקלות, עטוף בצחוק שסוחף איתו את כולם. את נטלי הכרתי דרך שכנה שלי שהייתה חברה שלה, נטלי תמיד צחקה על הכל ועל כולם אבל זה היה הקסם שלה, כולם ידעו שהיא צוחקת, ולכן אף אחד לא נפגע ממנה.

אני ונטלי התקרבנו, והפכנו להיות חברות טובות, יש לה אישיות כובשת, תמיד שהיינו פוגשות אנשים, גברים או נשים הם הפכו להיות חברים וחברות קרובים והכל בזכות נטלי. היינו אוהבות להיכנס לחנויות של טבעות אירוסין ולמדוד טבעות בטענה שאנו בנות זוג ועומדות להתחתן. מי היה מאמין שנטלי זו שמוקפת ידידים, מצחיקה וכובשת, תהפוך לאישה המושלמת? היום היא מאורסת לגבר מקסים, הם גרים יחד בראשון לציון, ומגדלים כלב זאב חמוד ושובב. בן הזוג שלה vציע לה נישואין ונתן לה טבעת אירוסין קלאסית עם שילוב של אבנים קטנות בצדדים, טבעת באמת מיוחדת כמו נטלי. בשנתיים האחרונות בקושי יוצא לי לראות אותה, מאז שעברה לגור בראשון, אבל פעם בכמה חודשים אני מגיעה לבקר, והיא פשוט הפכה לאישה המושלמת, היא אופה עוגות, מבשלת תבשילים שלא יביישו אף סבתא. הבית שלה נקי תמיד, הרצפה מבריקה וכל דבר נמצא במקום שלו. נטלי תמיד הייתה זורמת אבל במובן החיובי, אם בשעה 3 בלילה הייתי מתקשרת אליה עם לב שבור, היא הייתה עוזבת הכל ולוקחת אותי למועדון, סימן ההיכר שלה היה אולסטאר (הנעליים). אבל היום היא הולכת על עקבים ולובשת שמלות. אני לא יודעת מה הגיע קודם השינוי בלבוש או טבעת אירוסין אבל כל המכלול הזה מתאים לה.

טבעת אירוסין עם מלא תקלות.

חשבתי על הזה הרבה, והחלטתי שאני רוצה להפתיע אותה עם הצעת נישואין, כבר תכננתי הכל, אני אקח אותה למדבר נפרוש סדין ונשתה יין טוב, ואז אני אשאל אותה אם היא רוצה לחיות איתי עד סוף החיים.
קבעתי עם אחותי ללכת לחנות של טבעות אירוסין, אימא שלי התרגשה ששמעה את זה, התחילה לבכות, אמרתי להם שלא יפלטו שום דבר לידה בארוחת ערב, וכולם הסכימו לשמור על הסוד.
הלכתי עם אחותי לקניון וראינו המון טבעות אירוסין מסוגים שונים, טבעות אירוסין מיוחדות, טבעות קלאסיות ועוד כל מיני שמות שאני לא זוכר. בסוף לאחר מה התלבטויות, מצאתי את הטבעת שהכי תתאים לה, טבעת אירוסין בסגנון קלאסי עם אבנים קטנות צדדיות.
הטבעת הייתה אצלי, כבר כמה ימים אני הולך איתה בכיס הקדמי שבג'ינס. אבל אז התחיל המבצע, המלחמה, התוכנית שלי לנסוע למדבר קרסה, כל פעם שהיינו בבית והרגשתי זה הרגע להציע לה, הייתה אזעקה, אחרי 5 ימים של לחימה, והבנה שזה לא יגמר בקרוב, החלטתי לעזוב את הרעיון הזה ולחכות קצת, אבל זה כל הזמן היה לי בראש, ברגע שאתה לוקח על עצמך החלטה כזו זה לא קל לעזוב אותה בצד. ואז הייתה אזעקה ב- 6 בבוקר, נכנסנו לממ"ד ובזויות העין ראיתי את הג'ינס שלי עם הקופסא של הטבעת אירוסין מבצבצת. מבחינתי זה היה סימן, כרעתי על הברך עם תחתוני בוקסר והצעתי לה, היא התחילה לבכות, זה היה פורקן של הלחץ מכל המלחמה וההתרגשות תוך כדי בכי היא אמרה כן, חיבקתי אותה.

טבעת אירוסין באטליה

זו הייתה אמורה להיות חופשה באיטליה, סתם חופשה כדי ששנינו נירגע קצת מהעבודה, החשבונות וכל השגרה היומיומית הקשה של חיינו בישראל. לא תכננתי להציע לה, לא חשבתי לקנות לה טבעת אירוסין, אבל סביב הבנייה של החופשה התחילו כל האנשים מסביב לשאול אותי ואותה אם זה הולך לקרות בחופשה, אם אני הולך להציע לה נישואין, אם אני צריך עזרה לבחור לה טבעת אירוסין, אמרתי לה שאני לא חשבתי להציע לה נישואין, כי באמת חשבתי רק על חופשה, ואני לא רוצה שתיפגע, והיא ענתה לי, גם אני לא חשבתי על זה, אנחנו עוד לא שם.
אבל ככל שהחופשה התקרבה, התחילו לי הפרפרים בבטן, אולי היא כן מצפה בעצם? ואני יאכזב אותה? ואז כל הטיול היא תצפה, ובסוף תתאכזב?
אז הלכתי לחנות של טבעות אירוסין, בחנתי כמה טבעות אירוסין קלאסיות ובסוף קניתי לה טבעת, יומיים אני עם הטבעת בכיס, מחכה לרגע המושלם להציע לה, בינתיים ביומיים האלו שנינו הצטננו, אבל הרגע המושלם פתאום צץ, במהלך טיול באיזה אזור, עם בתי קפה, בוונציה כבר חשבתי על זה שאני רוצה להגיד לה אני רצה להיות איתך חולה עד יום מותנו. כרעתי על הברך ואמרתי לה את זה, אבל היא לא שמעה כי הגנן ליד החליט שהוא מפעיל את המסור החשמלי בדיוק ברגע שפתחתי את הפה, היא לא שמעה מה אמרתי אבל היא ראתה אותי כורע ברך ומוציא טבעת מהכיס ואמרה לי "ברור שכן". אז לא היו שם ניצוצות כמו שציפתי, ולא היה בכי של התרגשות. אבל אם תשאלו את ארוסתי היא תגיד שזה היה הכי מרגש בעולם. ובנינו למי אכפת מהניצוצות, העיקר שהיא אמרה כן.

טבעת אירוסין מגיעה בזרימה

לא יודעת מה נכון להגיד, שאין גברים נורמליים או שאנחנו הנשים בעלות סטנדרטיים גבוהים יותר. לי היה מזל שהכרתי את עידו. עידו הוא באמת גבר שבגברים, הוא תמיד דואג שלי, מעניק לי תחושת ביטחון, מוטיבציה לעשות דברים. כאילו תמיד הייתי עצמאית, אבל זה כיף שיש לך בן זוג לחלוק איתו דברים, שמעודד אותך שעצוב לך או קשה לך, מישהו לחלוק שיש לך איתו רגעים מצחיקים ובדיחות שהם רק שלכם. ביום שהוא הציע לי נישואין לא ציפיתי, למרות שכבר מאוד רציתי ממנו טבעת אירוסין, זה תפס אותי בהפתעה. עכשיו אנחנו כבר בהכנות לחתונה שתהיה עוד חודשיים. אבל עדיין הרגע הזה שבו הוא כרע על הברך והחזיק טבעת אירוסין ביד חקוקה לי בזיכרון.

אבל עדיין שאני נפגשת עם חברות שלי והן מספרות לי על הגברים שהן יוצאות איתם, וזה מזכיר לי את התקופה שהייתי רווקה, איך זה היה לצאת עם גברים שחושבים שהם סוג של אלוהים. אני זוכרת שהייתי הולכת עם חברות ואם היינו נתקלות בחנות של טבעות אירוסין, היינו צוחקות, מי באמת נכנס לכאן?

שאני התחלתי לצאת עם עידו, ישר הייתה הרגשה שזה הדבר האמיתי, לא היו בנינו משחקים של אגו, כל אחד שם את הדברים על השולחן, בלי להסתיר. היום שחברות שלי אומרות הוא לא יתקשר, עברו יומיים, או, הוא אמר שיחזור אליי ועדיין לא חזר. אני נזכרת שלי ולעידו לא היה דבר כזה, היינו מדברים של יום לפחות 3 פעמים וכל היום סמסמים. אז אני אומרת לחברות שלי שאם זה אמיתי, אין את הקטע הזה של להתקשר או לא. זה פשוט זורם.

אולי במלחמה אמצא טבעת אירוסין

אין מה לעשות קשה למצוא אהבה בשנים האחרונות, קשה להכיר מישהו רציני, וקשה להגיע למצב שממש מתקרבים זה לזו, אבל הבעיה האמיתית היא למצוא מישהו שמוכן לקשר. אבל אם יש משהו שתמיד מקרב בין אנשים זה מצבים קיצוניים. אני כל כך רוצה כבר אהבה אני רוצה שמישהו יתאהב בי מעל הראש ויציע לי נישואין, כמו שקרה לכל החברות שלי. גם אני רוצה את הסיכוי לקבל טבעת אירוסין. במיוחד שיש לי חנות של טבעות אירוסין מתחת לבית, זה גורם לי לחשוב על זה יותר, שאני רואה גבר שיוצא עם שקית וכנראה שבתוכה טבעת אירוסין.

אז עכשיו אנחנו במצב מלחמה, זה מזכיר לי את המבצע הקודם שהיה, שגם אז היו אזעקות בת"א. היו לי שכנים שגרו דלת מול דלת שניהם רווקים וכל אחד מהם גר עם שותפים, אני נסעתי להורים שלי באותה תקופה, כי רציתי להתרחק מהאזור. כשחזרתי הם כבר היו זוג, מסתבר שהמפגשים האלו בחדר המדרגות גרמו להם להתקרב, לדבר ולהיפתח.  היום הם חיים יחד בדירה שלה, הם עדיין שכנים שלי, ולפני כמה ימים הוא הציע לה נישואין, בכל זאת עברה שנה וחצי מאז. והם עברו לגור יחד לפני שנה. אתמול שירדתי עם הכלב, ראיתי אותה ושמתי לב שיש לה טבעת אירוסין קלאסית עם יהלומים קטנים בצדדים ויהלום אחד גדול. שאלתי אותה, מתי זה קרה? והיא אמרה לי ממש עכשיו לפני יומיים שהתחילה המלחמה.

טבעת אירוסין כי השגרה יחד יותר טובה

כל חברות שלי נשואות, ואני אפילו חבר לא מוצאת. למה? מה זה קטע מכוון מראש? על זה שהייתי בררנית, ואולי פגעתי בכמה גברים במהלך חיי? אז עכשיו לא מגיעה לי זוגיות?

יש לי שתי חברות נשואות כבר כמה שנים ויש לי עוד חברה שלא מזמן קיבלה טבעת אירוסין והצעת נישואין מרגשת. היא הייתה כמוני, הייתה לה זוגיות מלא שנים, ושהיא נפרדה מבן הזוג שלה היא עברה לגור בת"א, כל כך שמחתי שיש לי חברה מהילדות שעברה לגור קרוב אליי, היינו יוצאות יחד, וגם היא לא הייתה עושה חשבון, אם מישהו שלא היה הטעם שלה התחיל איתה, היא אמרה לו בפרצוף שהוא לא הטעם שלה, אז גם היא פגעה בלא מעט גברים, אבל היא מצאה את אהבת חייה לפני שנתיים, והיום יש לה זוגיות כמו שאני חולמת שתהיה לי, אני והארוס שלה התקרבנו יותר שהלכנו לחפש לה טבעת אירוסין, הלכנו לכמה חנויות של טבעות אירוסין, עד שמתאנו את הטבעת המיוחדת בשבילה. בזמן שחיפשנו אני והוא דיברנו, והבנתי מה היא מוצאת בו, הוא נראה טוב, הוא חמוד ומצחיק, הוא לארג', הזמין אותי לארוחת צהריים על חשבנו. והוא כל כך אוהב אותה.

היא אמרה לו שהחלום שלה זה בריכה בבית, לחזור מהעבודה בקיץ שחם בחוץ וישר לשים בגד ים והכנס לבריכה. אז הוא קנה לה בריכה.



איזה בן זוג מדהים. הלוואי עליי למצוא כזה. לפעמים אני בבית חושבת עליהם, יושבים ביחד מול הטלוויזיה, אוכלים ארוחת ערב יחד, כאילו זה מה שכיף בזוגיות, שיש לך עם מי לחלוק את החיים, את השגרה.

למה לה יש הכל ולי לא?

לא נעים להודות אבל אני מקנאה, אתמול הייתי אצל חברה שלי, היינו כל חברות אצלה בבריכה, כן יש לה בריכה, יש לה דירת גן, דירה מהממת, היא והארוס שלה קנו בריכה ביתית אבל גדולה ועמוקה, היה מדהים, לא רצינו ללכת, נשארנו אצלה עד 7 בערב, מאחד בצהריים, היה מלא אלכוהול, וחברים של הארוס שלה, והזמנו המבורגרים, והיה לה מלא נשנושים, זה היה גן עדן. ואז כשחזרתי הביתה, הרגשתי בודדה.

איזה כיף לה שיש לה כזה בן זוג מדהים, איזה כיף לה שיש לה כזה בית ובריכה, חלום שלי זה לחיות כמוה, גם אני רוצה טבעת אירוסין כמו שלה. חבר שלה הציע לה נישואין לפני 3 חודשים, אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי את התמונה שלהם יחד כזוג לפני שנתיים, אמרתי איזה כיף לה שיש לה חבר, ולא מזמן היא פרסמה את התמונה של טבעת האירוסין שקיבלה, טבעת אירוסין קלאסית, עם יהלום גדול ויהלומים בצדדים.



ועכשיו היא בעיצומן של ההכנות לחתונה, גם אני רוצה להיות במצב הזה. אני רוצה לפתוח קטלוג של טבעות אירוסין ולחשוב איזה טבעת חבר שלי יקנה לי. אבל אני לבד. אולי זה מאלכוהול, אבל זה ממש הכניס אותי לדיכאון, לפני שעה הייתי על גג העולם, אצלה בבית, לא הפסקתי לצחוק והיה לי הכי כיף שבעולם. ועכשיו אני בבית, בדירה שלי, דירה ריקה, שותפה אנטיפתית, הכל יש ומתפרק, והיא גרה בדירה מהממת, והיא בטח יושבת עכשיו אחרי מקלחת עם הארוס שלה והכלב על הספה רואים חדשות, מחובקים.